אמהות מטיילות לבד / ליטל ירון

שמחה ומתרגשת לפתוח את הפינה החדשה בבלוג שלי, עם אשה מקסימה, מצחיקה, מעוררת השראה, צלמת מוכשרת, וכותבת תוכן מופלאה. מאז פגישתנו הראשונה, לפני כמה שנים, היא רק צומחת ומתפתחת ותמיד כיף לי לקרוא אותה ולראות את העולם מבעד לעדשה שלה.

קבלו באהבה גדולה, את ליטל ירון

מי את? ספרי על עצמך בכמה מילים.

נעים להכיר, ליטל ירון. כותבת שני בלוגים "אשה בפלוס" ו"מגלה את השרון", צלמת וכותבת תוכן. בת 40+, אמא לשני מתבגרים וכלבלב, גרה במושב בלב השרון ונשואה לאיש מפרגן. לפני שלוש שנים התאהבתי בעיר באיה מארה ברומניה ולפני שנתיים התאהבתי בצילום. צמד ההתאהבויות הזה הוליד כמה דברים. את התשוקה לראות ערים אחרות, בארץ וגם בחו"ל, ואת ההבנה שלתמונה יש כוח עצום לספר סיפור או להביע רגש.

ליטל ירון (צילום עצמי)

איפה נסעת לטייל לבד?

עד אוגוסט השנה טסתי לחברה ברומניה. זה אומר שטסתי למישהי שחיכתה לי ולעיר שאני כבר מכירה ואוהבת. השנה העזתי לנסוע לגמרי לבד, לעיר שאני לא מכירה, לשפה שאני לא מבינה ולראות איך אני מרגישה עם זה. ככה הגעתי לוורשה, לשבוע.

וורשה (צילום: ליטל ירון)

מה פתאום נסעת לטייל לבד בחו"ל (השתגעת או מה)?

ההחלטה לנסוע לבד הגיעה אחרי חשיבה על שני דברים. האחד, הרצון לא להיות תלויה בבן זוג או בחברה אם ממש מתחשק לי לנסוע ויש דיל מעולה של אחת מחברות הלואו-קוסט ודירות זולות באותה עיר דרך airbnb. העצמאות הזאת מאפשרת לי לעלות על מטוס בלי לחפש שותפים לנסיעה ובלי לבטל נסיעה, אם אני לא מוצאת. השני, הוא עניין הצילום. לטייל כצלמת עם מישהו שלא ממש מתחבר לצילום הוא בעייתי. כמה סבלנות יכולה להיות למישהו שמטייל איתי לעמוד ולחכות עד שאני מוצאת את הפריים שאני רוצה, עד שדוכן מדליק מתפנה מקונים או עד שמחודי שעון ענק ממוקמים בזווית שאני רוצה? לא רוצה לבאס אחרים ולא רוצה לעצור את עצמי או להרגיש שפספסתי כי מי שאיתי איבד סבלנות והמשכנו הלאה.

איך הגיבו הקרובים אליך כששמעו על הנסיעה?

התגובות היו מעורבות. בן הזוג תמך ופרגן, עזר עם החישובים של העלויות והחלטה על תקציב. הילדים פרגנו ורק ביקשו שכרגיל יחכה להם בפריזר אוכל שהם אוהבים ויכולים להפשיר. הם התפלאו שאני טסה "רק" לשבוע". המשפחה הקרובה כבר רגילה לשיגעונות שלי. חלק מהחברות חשבו ששבוע לבד, להתנסות חדשה, זה יותר מדי. חלק אמרו לי שהלוואי שהיה להן אומץ לעשות את מה שאני עושה, חלק אמרו שהן בחיים לא יעשו את מה שאני עושה. במעגלים הרחוקים יותר היה מי שתהה איך אני משאירה את הילדים "לבד" ומי ששאלה "איך בעלך מרשה לך?"

האם היו לך חששות כלשהם לפני הנסיעה? איך התגברת עליהם?

היו כמה חששות. הראשון והעיקרי היה העובדה שנחתתי לפנות בוקר והייתי צריכה לקחת מונית לדירה שאני לא מכירה אישית את בעליה. החשש השני היה עניין הניווט, נולדתי בלי חוש כיוון ועניין הללכת לאיבוד הטריד אותי מאוד. על החשש הראשון התגברתי על ידי שכירת דירה מאישה. בבית השארתי את כל פרטי ההתקשרות איתה וסוכם עם בן הזוג שאני מדווחת כשאני נוחתת וכשאני מגיעה לדירה, בכל שעה שלא תהיה. על החשש השני התגברתי עם גוגל מפות ורכישת מפה של האזור בפולנית. הזכרתי לעצמי כל הזמן שתמיד אני יכולה לבקש הכוונה ברחוב, מניסיון זה עובד מעולה אפילו עם תנועות ידיים כשלא מבינים אנגלית. תמיד אפשר פשוט לעלות על מונית ולתת את הכתובת של הדירה או של מקום שאני רוצה להגיע.

צילום: ליטל ירון

ספרי על רגע מאושר אחד שזכור לך במיוחד מהנסיעה.

אחד הדברים שהיה לי קשה לעשות, לצאת לבד בערב. פחדתי. בערב הראשון נשארתי בדירה. בערב השני אמרתי לעצמי שאין מצב שאני את כל הערבים נשארת לי לבד בחושך...החלפתי בגדים, הוספתי לתיק מטרייה ויצאתי לרחוב. איזה מזל! לשמחתי באותו ערב היה בוורשה אירוע של נסיעה על רולר בליידס. הסתובבתי בין המון אנשים ששייטו ברחוב על רולר בליידס, שאלתי שאלות, ענו לי בשמחה ובהתלהבות וככה קיבלתי גם המלצות על מסעדות טובות.

מהם 2 הטיפים הכי חשובים שלך למי שנוסעת לטייל לבד בחו"ל?

להכין רשימה של המלצות, אירועים, מקומות, אתרים שרוצה לראות ולהחליט ערב קודם מה עושה למחרת.

ליהנות מהדרך ולקחת את הזמן. לחוות את המקום שבו היא גרה כמו המקומיים ופחות כמו תיירת.

המלצת טיול אחת שלך, לאזור בו טיילת.

העיר העתיקה - להגיע אליה ברגל, להסתובב בין הסמטאות. יש באזור בתי קפה קטנים, ספסלים שאפשר לשבת ולספוג את האווירה או לקרוא ספר. הרבה אומני רחוב מכל הסוגים, הגילאים והמינים. חובבות הצילום ימצאו בה הרבה רגעים ששווה להנציח.

האם תמשיכי לטוס לבד גם בעתיד?

בהחלט כן! אני חושבת שזו התמכרות.

ליטל ירון (צילום עצמי)

נושאי הבלוג
פוסטים אחרונים
פוסטים ממש חשובים
ארכיון הבלוג שלי
IMG_20160305_174904
IMG_20140616_124035
IMG_20150827_143115
IMG_20140614_202010
20170515_203125
קצת עליי

הי, אני נירי :)

תמיד אהבתי להיות לבד. לא בקטע של התבודדות אלא בקטע של זמן איכות, מאז שאני אמא, זה קצת יותר מאתגר, אבל אני מקפידה מאוד לאפשר לעצמי זמן איכות לבד, כדי לחשוב בשקט ולחדש אנרגיות. ובגלל שתמיד היתה לי משיכה לנסיעות בעולם, היה לי ברור שברגע שארגיש שזה הזמן המתאים, אני אסע לבד גם לחופש בחו"ל.

מאז שהתחלתי עם זה, לפני 8 שנים בערך, קצת קשה לי להפסיק, והעניין הפך למסורת..

להמשך קריאה

 

No tags yet.

© כל הזכויות שמורות לנירי שאול.