אז מאיפה מתחילים בכלל? / איך אני מתכננת נסיעה, שלב אחרי שלב.

October 21, 2017

הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי נעה עם הזרם, סוג של עבודה על אוטומט כזאת, שפשוט מתגלגלת מעצמה מהרגע שאני מחליטה שאני טסה לאנשהו ועד הטיסה עצמה.

אבל בעצם, זאת התנהלות שהתרגלתי לעשות בשיטתיות, כשכל פעם נוספו לקחי הפעם הקודמת ועזרו לי לשפר.

לפני כמה חודשים, ישבתי עם עדי, לתכנן קצת את הנסיעה שלה לבד לפרנקפורט, ולדבר על החששות שהיו לה לקראת הטיסה. תוך כדי הפגישה שלנו, הבנתי כמה דברים אני כבר עושה על "אוטומט" אבל הם לא כאלה ברורים ומובנים מאליהם, למי שניגשת לדבר הזה בפעם הראשונה.


אז, מאיפה מתחילים?


אני אנסה פשוט לחלק את מה שאני עושה לשלבים, ולהוסיף את הדגשים שיש לי. מקווה שזה יעזור, אפילו בקטנה, למי מכן שמתכננת לטוס לבד מתישהו.

 

שלב ראשון – ההחלטה

נשמע ברור ופשוט אבל זה לא.
מהרגע שמתחיל לקנן בי הדחף והרצון לטוס לבד, עוברים לא מעט ימים עד הרגע שבו אני מחליטה שאני הולכת על זה ומתחילה לבצע.
בדרך כלל עוברות לי בראש ההתלבטויות הרגילות הקשורות לבית ולעבודה (האם זה מתאים מבחינת הלוז ולא מתנגש עם אירועים חשובים? האם הצורך שלי מצדיק את ההוצאות על טיסה עכשיו? האם האיש והילדים יסתדרו? האם תהיה לו עזרה וההורים שלי זמינים? האם זה מסתדר לי עם תוכניות בעבודה או דד-ליינים שיש לי? כבר ציינתי את הקטע של ההוצאות? וכו').
מה שכן, במקרה שלי לפחות, אני יודעת כבר שברגע שהדחף מתחיל לקנן, הוא לא יילך לשום מקום, ובדרך כלל זה יסתיים בנסיעה, אבל אני נותנת לזה את כל הזמן שצריך כדי להגיע להחלטה שאני שלמה איתה ולא מתלבטת. כי קורה שאני מתחרטת פתאום, וגם אז יש לי שיטות להרגיע את עצמי.

 

כשהדחף לטוס לבד מתחיל לקנן.

 

שלב שני – קביעת תאריך

ברגע שהחלטתי, אני לוקחת את רשימת ההתלבטויות שלי מהסעיף הקודם ופותחת יומן.
הרעיון בטיסות האלה הוא להתאוורר לכמה ימים, נסיעה קצרה של 4 ימים נטו בד"כ (עשיתי פעם 3 ימים נטו וזה היה מבאס וקצר), ליעד אירופאי, שלא יצריך הרבה שעות טיסה.
אני בדרך כלל מקפידה לעדכן את היומן שלי, כך שהכל-כולל-הכל מופיע שם (גם אירועים של הילדים, או של הבנזוג, או תורנויות עוגה בביה"ס. כל דבר שמצריך ממני להכין משהו או להביא מישהו לאנשהו, יופיע אצלי ביומן), ואז אני מחליטה על אזור תאריכים כללי שיהיה טוב לי, שזה בד"כ סביב שבוע כלשהו, כדי שאוכל לשחק עם בחירת הימים בהתאם לטיסות. שזה השלב הבא כבר.

 

שלב שלישי – סגירת טיסה

אני בד"כ טסה עם אותה חברת תעופה, פשוט מהשיקול של נקודות מועדון שמאפשרות לי כרטיס בונוס בעונות שהם לא שיא וכיוב', אבל אני בודקת הרבה פעמים אתרים כמו skyscanner כדי למצוא טיסות נוספות או לפחות להשוות מחירים.
אני בודקת כמה טיסות סביב השבוע הזה שבחרתי לעצמי, ומשנה בחיפוש כל פעם יום כדי לראות איך זה משפיע על עלות הטיסה הכוללת.
היום, כשיש תחרות בשוק, והרבה חברות לואו קוסט, יש מגוון אפשרויות ומאוד נוח לעשות השוואה בין ההצעות כדי להגיע לטיסה בעלות שתתאים לתקציב.
אני שמה לב אם זאת טיסת יום או ערב, אם אני נוחתת לפנות בוקר ויש לי יום שלם להסתובב, או שאני מגיעה בערב וצריכה לדאוג לעוד לילה במלון ולהתחיל את הטיול רק למחרת - זה משפיע על העלות הכוללת של הנסיעה, ואצלי גם מאוד משפיע על מצב הרוח אם אני נוחתת בערב או על הבוקר.
כמובן שצריך לקחת בחשבון נושא של עלויות מזוודה ותיקים נוספים אם זאת טיסת לואו קוסט, ולראות כיצד זה משפיע על התקציב הכללי. (כבר טסתי לא פעם עם טרולי בלבד, וזה בהחלט אפשרי, וגם ממש נוח, אבל ברור לי שלא כל אחד מתחבר לזה).

 

שלב רביעי – הפוגה

אני רצינית לגמרי.
ברגע שהטיסה סגורה אני לוקחת איזה יום יומיים של חופש להדהד לעצמי את זה שאני נוסעת ולתת למתח לרדת ולעצמי להתרגל לרעיון (איזה כיף אני טסה, יאיי!).
אם זאת לא עונה לחוצה וכל עוד אין בעיר כנס או משהו שמקשה על מציאת מקום לינה, סביר שלא תהיה בעיה לחכות עם זה, ואני צריכה איזה יום יומיים להכין אנרגיות. כי כמו שתבינו בסעיף הבא, השלב הכי מתיש מבחינתי, הוא מציאת מקום לינה.

 

שלב חמישי –מציאת מקום לינה

לא סתם כתבתי שזה השלב המתיש. הוא לוקח לי כמה ימים בד"כ (אלא אם כן יש לי מקום קבוע איפשהו)
ואגב, ברור לי שזה לגמרי עניין של טעם והעדפות אישיות, ויכול להיות שיש כאלה שפחות מתעכבים על הסעיף הזה.

אתחיל בזה שאני אוהבת לישון בבתי מלון.
פחות מתחברת לקונספט של דירות כשאני לבד בחו"ל. אבל מי שכן, תמצא את עצמה בשלב הזה נכנסת לאתר של Airbnb. בכל מקרה, הפעולות די דומות, אז מקווה שזה יעזור גם בתחום הזה.

אני בדרך כלל נכנסת קודם כל לבוקינג. הסיבה היא, שמאוד נוח לי לראות שם את בתי המלון מצוירים ישירות על המפה של העיר, ולמצוא מקומות ביחס גיאוגרפי, וכמובן עם התחשבות במסנני משנה כמו עלויות, מיקומים ספציפיים, בגדרות מקום האירוח וכו'.

*אגב, לא חייבים להזמין מבוקינג ישירות, אפשר להזמין אח"כ מהאתר של המלון עצמו, או מכל אתר הזמנות אחר שבא לכן ואתן מכירות, אבל זאת דרך מאוד נוחה למצוא את המלון הרלוונטי.


אני מגדירה את העיר והתאריכים ומתחילה לראות מה העלויות הכלליות באזור.
אח"כ מתחילה להגדיר מסנני משנה כמו מחיר ללילה, רובע ספציפי, מספר כוכבים של המלון, wifi בחדר ועוד.
ברגע שאני נכנסת למלון כלשהו שמוצא-חן בעיניי, אני לוחצת על קישור הכתובת שלו, ואז נפתחת לי מפה של העיר ובה מסומנים בתי המלון והאתרים העיקריים, ואז בעצם מתחיל החיפוש המרכזי.

 

 

בדרך כלל אני אבחר מראש אזור שבו אני מעדיפה לישון, אם זה רובע או שכונה שאני אוהבת או שהמליצו לי עליהם, וכמובן מיקום מרכזי ושכונה טובה, ואני תמיד ממליצה להחליט על האזור כדי לצמצם את אזור החיפוש. ואז אני פשוט מתחילה לעבור בין האייקונים של המלונות שמצויירים על המפה (כשנעמדים על אייקון, הוא פותח חלון שבו יש תמונה של המלון ומופיע המחיר לתקופה שביקשתי), ונעצרת אם זה מתאים לתקציב שלי ואם זה קרוב למרכז וקרוב לתחבורה ציבורית נוחה.

 

 

 

כל מלון שמוצא-חן בעיניי במפה, אני מסמנת ופותחת אותו בכרטיסייה נפרדת, ואז כל פעם שיש לי 3-4 כרטיסיות פתוחות, אני נכנסת ובודקת אחת אחת וככה מצמצמת. (אם פסלתי את כולם, אני מתחילה שוב מהתחלה ובודקת עוד 3-4 וחוזר חלילה).
הבדיקה בכרטיסיה של כל מלון היא פשוטה. בד"כ תמונות של החדר מהר מאוד יעשו בשבילי את העבודה, ואז מוודאת שיש wifi וכספת בחדר, ושהוא לא פיצפון או בלי חלון. אח"כ בודקת שיש תחנת תחבורה במרחק הליכה סביר (5 דק' זה סביר מבחינתי, בטח בחורף) ומוודאת שזאת אכן שכונה ידידותית ונחמדה (אם יש בתי קפה או מוסדות ואתרים באזור וכו. זה בעיקר לתחושה טובה, כי מצאתי את עצמי פעם במלון מקסים ויפה, במיקום ממש מרכזי, אבל ברחוב מגורים משעמם שלא היה מה לעשות בו חוץ מלרדת לתחתית, ואני אוהבת שאפשר להסתובב באזור גם ברגל).
אם כל הקריטריונים עובדים, אני משאירה את הכרטיסייה פתוחה.

 

 תמונה להמחשה בלבד. (למרות שמאוד אהבתי את המלון הזה).

 

 

בסופו של דבר אשאר עם 2-3 מלונות שהכל ממש נהדר בהם בשבילי, ואז ההחלטה הסופית שלי תהיה שילוב של מחיר + תגובות / תלונות האורחים. בין השניים האחרונים אני גם אפתח את המלון באתר של Tripadvisor כדי לצפות בתמונות אמתיות שהעלו גולשים. תתפלאו לשמוע כמה הבדל יש בין תמונות יח"צ של בתי מלון לבין מה שהאורחים פגשו בפועל. לא תמיד, אבל גם זה קורה.


אני עוצרת רגע לציין שזה אולי לוקח יותר זמן, אבל אני אישית מאוד אוהבת למצוא מקום שיתאים לי מכל הבחינות. והרבה פעמים נסיעה כזאת היא לא כמו כשנוסעים בזוג או בקבוצה ואז יוצאים בבוקר מהחדר וחוזרים בלילה (ו"צריך רק מיטה נוחה" ומקום למזוודה). בנסיעות האלה אני מבלה בחדר הרבה יותר, חוזרת ויוצאת שוב וכו', אז חשוב לי למצוא מקום שהכי יתאים. מה שכן, אני יכולה לומר שלא התאכזבתי מבית מלון אפילו פעם אחת בשש השנים האחרונות, אז השלב הזה מוכיח את עצמו ומשתלם.
 

*חשוב – לקרוא קצת תגובות ותלונות של אורחי המלון, גם באנגלית. לפעמים הציון של המלון נמוך יותר בגלל דברים ממש קטנוניים שלא מפריעים לכל אחד, ויכול להיות שבשיקול של הכל יחד, תעדיפו להתפשר על משהו שאחרים חשבו שהוא נורא ואיום (קרה לי לא פעם).

 

 

שלב שישי – שבוע חופש

לא באמת. אבל בגלל שהשלב הקודם היה מתיש אז כן, לשחרר את זה לכמה ימים (אם יש מספיק זמן עד הנסיעה). בגדול, הנסיעה סגורה, ועכשיו נשאר לתפור קצוות קטנים נוספים.

 

 ולהיכנס לאווירת חופש. ווהו!!

 


שלב שביעי – מה לעשות שם

אני בד"כ לא אוהבת לתכנן את הטיול בפרטי פרטים, בעיקר כי זאת נסיעה לחופש להתאוורר, ואני אף פעם לא באמת יודעת מה יהיה שם ואיך יתקדמו הימים.

אבל אני כן מחפשת נקודות עניין עיקריות שבהן ארצה לבקר, ואני כן מנסה לקבוע לעצמי פעילויות מעניינות שקשורות לדברים שאני אוהבת, שיהיו לי נקודות ציון בלו"ז.
 

אם יש לי חברים שהיו שם– אבקש המלצות למקומות מגניבים, או למקומות שהם בגדר חובה מבחינתם ולאו דווקא לפי המיינסטרים או משהו כזה. אם אני מכירה מקומיים שגרים שם – אבקש מידע על המקומות השווים שתיירים בדכ לא מכירים. מעבר לזה, אני מחפשת פוסטים רלוונטים בבלוגים של טיולים, מתייעצת בקבוצות, וכך בעצם מכירה את העיר לפני שהגעתי אליה. בשלב זה אני מכינה לעצמי רשימה קצרה של המקומות שממש מתחשק לי לבקר בהם.
 

אח"כ אני עוברת לחפש את מה שאני קוראת לו ה"אינטראקציות עם המקום" - זה כבר עובד על חיפוש חופשי בגוגל, וגם באנגלית כדי לא לפספס דברים. אני מחפשת הופעות בעיר בתאריכים שבהם אני נמצאת, מפגשים מיוחדים ומעניינים עם אנשים, סיורים סביב נושאים שמעניינים אותי בעקבות ספרים, או גרפיטי, או בוטיקים, או אמנים שחיו בעיר, דברים שיתאימו לתחביבים שלי (למשל סטודיו שאפשר להתאמן בו בתופים או סדנאות מוזיקה שונות), סדנאות בנושאים מעניינים וכו'.
אם אני מגיעה למקום שבו מתגורר איש מקצוע שאני מאוד אוהבת או מעריכה, אני אבדוק אם הוא מעביר תוכן בימים האלה, או שאנסה לקבוע איתו פגישה לצורך השראה. בקיצור – הכל הולך.

הרעיון הוא, בעצם, לאפשר לעצמי דברים שלא בהכרח הייתי מצליחה לעשות אם הייתי מטיילת עם המשפחה או עם חברים או בקבוצה, שכל אחד אוהב לעשות דברים אחרים וצריכים להחליט לפי העדפת הרוב או להתפצל.
 

שני אתרים נחמדים שיכולים לעזור בסעיף הזה -

EatWith 
ארוחות ערב מושקעות בביתם של בשלנים מקומיים, בעלויות משתנות, שמפגישות בין אנשים מכל העולם. חוויה קולינרית וחברתית נהדרת. שימו לב שלא בכל תאריך יש ארוחה, ולא בכל עיר יש מארחים, אבל זה אחלה קונספט, ומאפשר להכיר אנשים וליהנות מערב מיוחד בתוך המסע לבד. (אגב יש את זה גם בארץ, ושמעתי המלצות נהדרות).

 

Cool cousin

על אותו משקל של מפגשים ואינטראקציות עם מקומיים, יש את האתר המגניב הזה, שעדיין לא יצא לי לבדוק כי הכירו לי אותו ממש לאחרונה, אבל אני מתכוונת לחקור אותו כבר בנסיעה הבאה שלי לבד. הרעיון הוא המלצות ממקומיים על מקומות ממש מגניבים שיתאימו למה שאתם אוהבים ומעניין אתכם, בתחומים שונים כמו אוכל, תרבות, חיי הלילה, בתי קפה ועוד.

 

שלב שמיני – אין כזה. סיימתי!

זהו, הנסיעה מתוכננת ומוכנה. עכשיו נשאר לחכות ליום, לארוז הכל (פוסט לגבי אריזות נמצא על האש), 

למלא טבלת לוז לבית

 

ולצאת לדרך!!!

 

אה, והכי חשוב – לחזור ולעדכן אותנו איך היה. 
<3

 

 

 אולי תפגשי את טוויגי בלונדון.

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

נושאי הבלוג
פוסטים אחרונים
Please reload

פוסטים ממש חשובים

מה עושים כשדברים משתבשים / פוסט לרגעי משבר

1/3
Please reload

ארכיון הבלוג שלי
Please reload