מה עושים שלושה ימים בפאפוס?
לפני כמה חודשים, נפלה בחלקי הזדמנות מושלמת לטוס לחופשה קצרה של התאווררות בפאפוס. לא הייתי בקפריסין לפני כן, ואני מודה, לבושתי, שעד אז חשבתי שפאפוס הוא אי קטן בפני עצמו, ולא עיירה קטנה וחביבה על האי קפריסין. תמיד טוב להתחיל מווידוי כנה ואמיתי, ולהגנתי ייאמר, שאחרי הנסיעה הזאת הבנתי בדיוק איפה אני, וקיבלתי תמונת מצב ברורה של המקום.
אז איך הכל התחיל?
תמיד כשאני חושבת על התאווררות קצרה, עולים לי לראש המקומות הקרובים ביותר – יוון וקפריסין. זה נשמע זול, מהיר, ומספיק מעניין לבילוי של כמה ימים עם עצמי, בעדיפות לעונה נעימה וללא גשמים.
אז כשאושרה, חברתי לקבוצת הלמידה של הבלוגריות, הציעה שנטוס לפאפוס כדי לעבוד על הבלוגים שלנו, זאת היתה הצעה שקשה לסרב לה.
אמנם היא שלחה לנו את כל הפרטים לסגירת הנסיעה בדיוק כשהייתי בטיול לבד בספרד, ובאיזשהו מקום זה הרגיש לי לא לעניין לסגור חופשה תוך כדי שאני כבר בחופשה, אבל היי – אני אשקר אם אני אגיד שזה לא החלום האידיאלי שלי, להיות מסוגלת לסגור כל פעם תוך כדי נסיעה את הנסיעה הבאה, כדי שיהיה לי למה לצפות.
ובכל זאת, חיכיתי עד שחזרתי, ועוד קצת אחרי, ואז עוד כמה ימים, ובסוף סגרתי גם אני. המחירים היו טובים מדי בכדי שאתעלם, והמחשבה על נסיעת כתיבה ועבודה על הבלוג בהחלט קסמה לי.
מעשה שהיה כך היה וכו'
החברות טסו ביום חמישי בערב, ואני הצטרפתי אליהן בשישי בצהריים. אין, אין, אני פשוט לא יכולה לוותר על החוויה של טיסה לבד עם עצמי. טוב, לא באמת, פשוט עד שהחלטתי לסגור כבר לא היו מקומות בטיסה ההיא. מילא. אבל אני באמת אוהבת לטוס לבד, אז יצא כיף.
המפגש עם הקבוצה היה משמח, אפילו שהייתי קצת עייפה, ומיד מיהרתי לעשות סיור במלון המדהים שלנו, מלון אנאבל, שהוא, באמת – אחד השווים שהתארחתי בהם בחופשות שלי. אמנם לא עונת השיא ופחות בכיוון של זמן בריכה (למרות שהבריכה נראית כל כך מזמינה גם בחורף), אבל לשמחתי קיבלנו ימי שמש נעימים והתפאורה הסביבתית היתה לגמרי מושלמת. חיכיתי כבר לצאת להרגיש את העיר עצמה. ידעתי שבבוקר שבת מתוכננת לי פגישה שקבעתי מראש עם קריסטלה, מנהלת השירות לאורח במלון שלנו, בה היא אמורה לתת לי הסבר והמלצות לטיול לבד בעיר, אז שחררתי לעצמי את המשך השישי לספוג אווירה וליהנות עם החברות בארוחת ערב מיוחדת ומלאה צחוקים.
מלון שעושה חשק לקחת חופש
בשבת בבוקר, אחרי ארוחה מעולה, התיישבנו יחד בבית האירוח ליד הבריכה, כדי לעבוד על הבלוגים. כל אחת סידרה לעצמה את הלו"ז באופן עצמאי לגמרי, לא היתה תחושה של מחויבות, וכל היופי של הנסיעה הזאת היה ביכולת שלנו להיות כולנו יחד – והרבה לחוד.
אחרי כשעה יצאתי לפגוש את קריסטלה המקסימה, שהתבררה כבעלת ידע נרחב בהיסטוריה של האי ונתנה לי סקירה מורחבת על העיר ועל קפריסין בכלל, והמליצה לי על דברים שכדאי לי לעשות לבד ביומיים הבאים. לצערי לא יצאו סיורים מודרכים בתאריכים הספציפיים בהם אני שם, כך שהייתי צריכה להחליט בעצמי לאיזה כיוון אני הולכת ומה מתחשק לי לעשות.
לטייל לבד בפאפוס
אחרי שחשבתי על זה ועברתי שוב על כל ההמלצות שקיבלתי, החלטתי שאת יום שבת אבלה בהליכה רגלית לכיוון מערות הקבורה, התצפית הפנורמית והפארק הארכיאולוגי, ובראשון אקח אוטובוס ואעלה אל מרכז העיר העתיקה, אל השוק המקורה, או שאסע ל- coral bay, שם יש קו חוף מרשים ואפשר בדרך גם לעצור בפארק קברי המלכים (עוד פארק ארכיאולוגי) .
יום שבת – מערות קבורה, תצפית פנורמית ופארק ארכיאולוגי
יום שבת קיבל את פני עם שמש חמימה ונעימה, ואפילו הסתובבתי בגופייה חלק מהזמן (בכל זאת, אמצע דצמבר, זה לא מובן מאליו. מצד שני, באזור הזה, אולי זה כן).
את הסיבוב התחלתי בהליכה מהמלון לכיוון הנמל והתחנה המרכזית. הליכה ממש נחמדה בטיילת מלאה במסעדות וחנויות מזכרות, כמו בכל עיירת חוף שמכבדת את עצמה. בתחנה המרכזית פניתי לרחוב הראשי והתחלתי לצעוד עד שאגיע למערות הקבורה, כי הבנתי שאני אמורה לראות את זה מהכביש.
טיול רגלי בטיילת וברחוב
צעדתי עם המפה הגדולה שעליה כתבה לי קריסטלה את הערותיה, וסובבתי אותה כל פעם כשהגעתי לצומת של רחוב כלשהו, כדי לוודא שאני בכיוון. אני אוהבת להסתובב עם מפות, לא משתמשת באפליקציות של ניווטים כשאני בחו"ל, סוג של אולד-סקול מעורבב עם זה שאני ממש נהנית להכיר את האזור בראייה מרחבית, ולכוון את עצמי כל פעם לפי שמות של רחובות ונקודות ציון.
אחרי צעידה לא ארוכה במיוחד, אבל קצת מציקה (עבודות בכביש הכריחו אותי לעבור כל פעם מצד אחד של הכביש לצד השני, או ללכת על הכביש וכו'), ראיתי את הסימן למערות הקבורה שעליו סיפרה לי קריסטלה – עץ שענפיו מלאים בממחטות קשורות, סימן לבקשות ברכה ומשאלות.
עץ משאלות ובקשות ברכה
יש לי קטע עם מערות קבורה. זה לא שביקרתי בהרבה כאלה, אבל אם יש משהו שמושך אותי כמו מגנט, זה דברים מסתוריים שיש בהם אווירה קצת אפלולית. נעמדתי ליד העץ המיוחד הזה, שכולו מעורר פליאה ויראת כבוד, ופשוט שהיתי שם בשקט לכמה דקות. הסיטואציה היתה די מוזרה, כי לא היה שם אף אחד, נראה היה כי מאחור יש אתר עתיקות קטן, אבל השער שלו היה נעול, ולא היו אנשים בסביבה, למעט עוברי אורח שפשוט המשיכו ברחוב בדרך לקניון או בחזרה ממנו. ואף אחד לא נעצר ליד העץ הגדול והמרשים הזה. אולי הם רגילים לזה פשוט. שני עובדי קבלן התחילו לקדוח מעבר לכביש, ואני החלטתי לרדת בכל זאת במדרגות שליד העץ, למטה אל המערות. אחרי כמה שניות, חשבתי לעצמי שדי חשוך ושקט כאן, ואם מישהו יירד אחרי או שיקרה לי משהו, אף אחד לא ישמע או יידע, ופתאום נבהלתי ומיהרתי לעלות בחזרה אל הרחוב. ובכל זאת לא היה בי שקט, כי כבר הגעתי עד לשם, והרגשתי שאני צריכה לרדת למטה, וידעתי שהכל יהיה בסדר, ורציתי לצלם לעצמי את הרגע הזה שאזכור שהכל היה בסדר. אז ירדתי שוב, הפעם עד הכניסה הפנימית, והייתי שם כמה שניות, ועליתי בחזרה למעלה.
הרגשתי צורך לרדת בכל זאת ולדעת שהכל בסדר
כשחיפשתי את הכניסה לתצפית הפנורמית, הבנתי שזה קשור לשער הסגור שהיה שם, ושכנראה אין דרך לעלות לשם.
עכשיו, שתבינו, "שם", זה אומר גבעה סלעית. וכשראיתי אותה, החלטתי שאולי הדרך הנוחה והקלה אל התצפית סגורה בפניי, אבל אם אנסה לטפס לבד על הגבעה, אגיע לשם בכל מקרה רק מהצד השני. לא ברור מאיפה נחת עליי הרגע ההרפתקני הזה, כי זה לא מאפיין אותי בד"כ, ואני גם לא טפסנית כזאת גדולה, אבל היה מדובר בכמה סלעים גדולים, ולא משהו רציני. אז עליתי. וגיליתי מרחב ירוק וגדול, המשקיף על כל העיר וחושף את גודלה וגם את מה שנראה לפחות משם כצפיפותה.
זה היה ממש רגע של אושר, אחרי היציאה מהמערות והטיפוס על הגבעה, כאילו הצלחתי לעבור איזה מחסום שהיה לי ולהתגבר על דברים שלא עשיתי עד אז. יש הרבה רגעים קטנים כאלה בטיול לבד, של פריצת מחסומים, ואני חושבת שחלק מהטיול עם עצמי זה לחוות אותם.
התצפית הפנורמית והמערות מתחתיה
ירדתי מהגבעה וחזרתי אל הנמל, בכיוון הפארק הארכיאולוגי. סה"כ הפארק מאוד מרשים, בעיקר כי הוא מאוד גדול ומתפרש על שטח רחב, וגם כי הוא מכיל מגוון ממצאים שכל אחד מהם שונה מהאחר. יש שרידים של מבנים, עמודים, אמפי עתיק, מגדלור לבן ויפהפה, וכמה ביתנים בעלי רצפות פסיפס מרשימות מהתקופה הרומית, כולל הבית של דיוניסוס אל היין.
עוד משהו שאהבתי בפארק הזה, הוא שיכולתי להחליט את כיוון הסיבוב שלי, ולבחור מאיפה להתחיל ואיפה לסיים. בהתחלה בכלל לא התכוונתי ללכת רחוק ולהגיע לכל נקודות הציון, אבל תוך כדי הסיור פשוט מצאתי את עצמי ממשיכה לעוד נקודה ועוד נקודה וככה עברתי את כולן.
מגוון ממצאים בפארק הארכיאולוגי
בדרך חזרה מהפארק, השעה היתה כבר שעת אחה"צ. התברברתי קצת לפני שהגעתי אל הטיילת כדי להספיק עוד כנסיה רומית עם חצר עתיקות מרשימה, ואז חזרתי לטיילת והתיישבתי לי במסעדה מגניבה מול הים. עוד רגע משמח, כי אני מאוד אוהבת לשבת ליד הים, לשמוע את הגלים, להריח את האוויר המלוח הזה, ולא לעשות כלום. פשוט להיות. ממליצה לכם ממש לנסות את זה.
כנסייה רומית עתיקה שמצאתי במקרה
אין כמו לסגור את הטיול היומי בשקט מול הים
יום שני - השוק המקורה במרכז העיר העתיקה
אחרי שנזכרתי שבראשון בבוקר השוק סגור, החלטתי לדחות את הסיבוב ליום שני, ואת יום ראשון הקדשתי לעבודה (כן כן, גם את זה מישהו צריך לעשות) ונשארתי בסביבת המלון.
ביום שני בבוקר די התלבטתי מה לעשות. השמים בישרו אפרוריות, ומרגע לרגע הופיעו יותר ענני גשם. החלטתי להתחיל בנסיעה למרכז העיר לשוק המקורה, במחשבה שגם אם יהיה טפטוף, אני בשוק מקורה אז לא ממש מפריע לי. (וויתרתי על המפרץ התיירותי בגלל הגשם, ועל קברי המלכים כי קראתי באינטרנט שהמקום די דומה לפארק שביקרתי בו יום קודם וגם, נו, הגשם וזה).
זה לא כל כך נעים לראות מרכז עיר סגור
מרכז העיר בבוקר גשום, לא מאוד מלהיב האמת. חצי מהמקומות סגורים, בתי הקפה שוממים, וכשהתהלכתי בסמטאות היפות, יכולתי רק לדמיין איך המקום מתעורר לחיים בערבי הקיץ הנעימים והחמים ואיך הוא בטח מתמלא תיירים ומבקרים, ואולי אפילו מוזיקה שמוסיפה למצב הרוח ולאווירה.
בטח ממש כיף לשבת כאן בקיץ
נכנסתי אל השוק, שבנוי מסמטאות ובהן חנויות של מזכרות, פריטי טקסטיל, תיקים, ממתקים, מתנות, ועוד, והסתובבתי שם עד שהגשם קצת נרגע.
השוק המקורה
קניתי כמה מזכרות לילדים, ויצאתי לטייל קצת ברחובות באזור, להרגיש קצת את הבתים, ואת החיים הרגילים שמעבר לתיירות. זה בעיקר עשה לי חשק לחזור לשם בימים יותר יפים ונעימים, כדי לחוות את זה כמו שצריך. אז הנה, רשמתי לעצמי.
פאפוס למטיילת לבד
מבחינת תחושת ביטחון, ניידות ואפשרויות – הכל מאוד נגיש וקל. יש אוטובוסים שמגיעים לכל מקום, ונוח מאוד להתמצא באזור. סה"כ זאת עיר די קטנה, והרבה דברים אפשר לעשות בהליכה רגלית.
האנשים מאוד נחמדים, האווירה נעימה, וגם המחירים לא גבוהים בצורה משמעותית.
פאפוס - המלצות בקטנה לשלושה ימים לבד
דברים שעשיתי וגם כאלה שלא (אבל קריסטלה המליצה)
מתי כדאי לטוס?
כמו שאתם מבינים, אפילו בדצמבר נעים בפאפוס, וגם ביום שירד בו קצת גשם, עדיין לא היה קר במיוחד.
קריסטלה אומרת שחוץ מפברואר, שהוא חודש יחסית גשום בקפריסין, אפשר ליהנות מביקור בפאפוס כל השנה, בייחוד אם אתם לבד ולא צריכים אטרקציות לילדים, בריכה וכו'.
בקיצור, בהתחשב בעובדה שמזג האוויר די דומה לישראל, הייתי מגדירה את פאפוס כיעד מושלם לטיסה ספונטנית לבד, מתי שבא לכם קצת להתאוורר. בייחוד מכיוון שמחוץ לעונת השיא, אפשר למצוא טיסות זולות במיוחד.
טיולים רגליים
* הפארק הארכיאולוגי – פארק גדול המכיל מגוון פסיפסים מרשימים, עתיקות היסטוריות, אמפיתיאטרון,
המגדלור הלבן והיפה של פאפוס, הבית של דיוניסוס ועוד. עלות כניסה: כ- 4.5 אירו למבוגר.
* קברי המלכים - אתר ארכיאולוגי שבו חצובים קברים בסלע, שהיו משמשים לקבורת עשירי העיר. האתר מכיל מספר מכלולי קברים מרשימים. עלות כניסה: 2.5 אירו למבוגר. קישור לסיור מודרך של חצי יום בפאפוס כולל כניסה לקברי המלכים
* מערות הקבורה agia solomoni – מערות ששימשו לקבורה בתקופת הנצרות, ולאחר מכן מאמינים
שהיו מקום מסתור לנוצרים נרדפים, וביניהם הקדוש סלומוני. נמצאות לצד הדרך הראשית מול קניון
המלכים.
* Coral Bay – חוף תיירותי מצפון לעיר, חול מוזהב, בתי מלון, מסעדות ומועדונים, וגם טיילת נחמדה
וחנויות של מזכרות. ההגעה מהעיר באוטובוס, כאשר באזור החוף אפשר פשוט לשוטט חופשי וליהנות
מהאווירה.
* שיטוט עצמאי ברחובות – נכון, זה נשמע די ברור מאליו. אבל אני ביליתי כמה שעות באזור הרחובות
שליד הנמל, בשיטוט חסר מטרה. כך מצאתי פתאום את הריסות הכנסייה הרומית היפה באמצע שכונה,
ויצא לי להציץ קצת בחצרות הבתים ולהרגיש את האווירה המקומית שאני מאוד אוהבת לחוות. הכל
מאוד קרוב וקל להבין איפה נמצאים ביחס לים ולנמל, כך שאפשר ללכת קצת לאיבוד ותמיד למצוא את
הדרך חזרה.
סיורים מודרכים מחוץ לעיר
מה שלא יצא לי לחוות בזמן הקצר לצערי, זה סיור מודרך מחוץ לעיר. קיוויתי שאצליח לשלב כזה סיור אל הכפרים, הכרמים, והיקבים, אבל לא מצאתי משהו רלוונטי בתאריכים בהם הייתי שם.
ברוב בתי המלון מוציאים סיורים כמעט כל יום, למקומות מגוונים כמו הרי הטרודוס, ניקוסיה, הכפרים האותנטיים, לימסול, פמגוסטה שנמצאת בצד הטורקי של קפריסין, גן החיות של פאפוס ועוד.
מחירי הסיורים נעים בין 22 – 40 אירו (לטיולי ג'יפים), למסלול של יום מלא.
לי המליצו על הסיורים של Qualiday, שנראים מאוד מעניינים.
קניות
* קניון המלכים – אישית לא נכנסתי לשם, אבל מדובר בקניון גדול ומרשים לכל הדעות. תוכלו למצוא שם את כל הרשתות והמותגים המוכרים, כולל רשתות מזון מהיר. כ- 10 דק' הליכה מהנמל.
* השוק המקורה – כאמור זה שוק נחמד המציע בעיקר מזכרות ומתנות. נמצא במרכז העיר העתיקה.
ההגעה באוטובוס מהתחנה המרכזית בנמל.
* טיילת החוף מלאה גם היא בחנויות ודוכני מזכרות מכל הסוגים המוכרים, וגם חנויות נעליים, תיקים
ואביזרים.
תחבורה ציבורית
כמו שכתבתי למעלה, מאוד קל ונוח להתנייד באוטובוסים בתוך פאפוס, גם משדה התעופה ובחזרה. מחיר נסיעה עירונית בשעות היום הוא כ- 1.5 אירו.
אפשר למצוא מידע מאוד מפורט לגבי לוחות זמנים ותחנות של כל קו באתר האוטובוסים של פאפוס.
רוצים למצוא מקום לינה? אפשר להתחיל את החיפוש ממש כאן -
4 וחצי משפטים לסיכום
מאוד נהניתי לטייל לבד בפאפוס, יש בה אווירה נעימה ותחושה של עיירת נופש רגועה וכפרית. ואני בהחלט ממליצה עליה כיעד קרוב ונוח להתאווררות לבד. כמו שאמרתי, אני מתכוונת לחזור לשם מתישהו, כי ממש בא לי לסייר בכפרים ובהרים.
אה, ואגב, הסוג הזה של נסיעה הוא גם פתרון מעולה להתחיל איתו, למי שרוצה לחוות רק חצי-לבד כי היא חוששת (לטוס קבוצה של חברות בידיעה שאת מבלה לבד במהלך היום).
יאללה, סעו ותיהנו ותזכרו לחזור לשתף איך היה.
