סיפור קטן על מסע של סוף הקיץ לאנדרוס
אני מקדישה את הפוסט הזה, באהבה גדולה וגעגועים שאי אפשר לתאר, לחברה הכי טובה שלי בעולם, טלי לאור, שנפרדה מאיתנו לפני כשבוע, לאחר מאבק ארוך ואמיץ, והמשיכה את המסע שלה לעולם שבו הכל טוב.
טלי היתה השותפה האולטימטיבית שלי לחופשות בארץ ובחו"ל, וגם ההשראה הגדולה שלי להתחיל לטוס לבד בעצמי. היא היתה אמיצה, חריפה ומצחיקה, נפש חופשייה ומיוחדת, אחות שלי בלב. ** "בא לי לטוס ליוון אחותי, לאיזה אי קטן ולא ממוסחר, כמו שירלי וולנטיין כזה" היא אמרה לי אז, בקיץ ההוא, לפני כמה שנים. כמו תמיד, ב