טיול אחרי צבא – חלק א' / אוסטרליה

December 30, 2017

חודש דצמבר היה חודש מלא נוסטלגיה וזיכרונות. צירפו אותי לקבוצת זיכרונות ילדות של רעננה, ומצאתי את עצמי בוהה על בסיס יומי בתמונות מהאייטיז, שמות של מסעדות שכבר לא קיימות, מורות מביה"ס היסודי, אירועי תרבות בניחוח של פעם, ולהקות נוער שמזמן התפרקו ועברו הלאה.

מי שמכיר אותי יודע שאני גם ככה בחורה נוסטלגית, וכל החפירה הזאת בעבר עושה לי טוב. אז החלטתי לחפור קצת בעבר ולחזור לטיול שעשיתי אחרי הצבא.

האמת היא, שכל הטיול הזה קרה די במקרה, בכלל לא התכוונתי לטוס. שנה אחרי שהשתחררתי מהצבא, בעודי שקועה בעבודה משרדית אפורה ומתכוננת ללימודי התואר, דיברתי בלונג-דיסטנס-קול עם יעלי, חברתי האהובה, שבדיוק סיימה טיול באוסטרליה והחליטה להישאר בסידני.
איכשהו, לא ברור לי עדיין איך, היא הצליחה לשכנע אותי לבוא גם.
פאסט פורוורד לחודש וחצי מאוחר יותר, אני מוצאת את עצמי מאורגנת לטוס לבד לסידני אוסטרליה, ואח"כ לתאילנד, ובין לבין ואחרי - הכל פתוח, עם תאריך סופי של חזרה לארץ לתחילת הלימודים.

אני מחלקת את הטיול לסדרת פוסטים, כדי שאוכל קצת להעמיק בכל מדינה, וגם כדי לא להתיש את עצמי ואתכם בפוסטים שאין להם סוף.

 

*הערה לפני שמתחילים – כל התמונות צולמו מתוך האלבום שעיצבתי לעצמי בעודף יצירתיות כשחזרתי. אי לכך הן באיכות תואמת.

 

אוסטרליה

 

 

 

הסוכנת באיסתא אמרה לי שיש לי קונקשן של שעה בבנגקוק, ומקסימום, אם לא אספיק להגיע, יש עוד טיסה שיוצאת 7 שעות מאוחר יותר ואוכל לעלות עליה. עכשיו תבינו, בשביל ילדה בת 22, שעד אז היתה רק בטורקיה וביוון, ואין לה מושג בכלל מה זה קונקשן, זה היה מאתגר פלוס.

מצאתי את עצמי, בשדה התעופה הענק של בנגקוק, בסיומה של טיסה מפרכת מאתונה, מתרוצצת במהירות, עוקבת אחרי שלטים ואנשים, ובעיקר לחוצה מאוד. הגעתי לגייט מתנשפת, ועליתי בדקה התשעים וחמש לעוד טיסה מפרכת שתיקח אותי לסידני.


הגעתי לסידני בעשר בלילה, גמורה ומותשת, בערך 28 שעות אחרי שיצאתי מישראל. יצאתי לי לאיטי בהתרגשות מהמטוס, תוך כדי שאני מתפללת לאלוהים שהתרמיל הענק שלי, שהולך להיות הבית שלי בחודשים הקרובים, שרד את כל הזמן הזה מאז שנפרדנו בנתב"ג, והצליח להגיע בשלום.
אחרי ערב הזוי שכלל מסיבת יום הולדת של חברים של יעלי, ומלא אנשים שלא היכרתי, חזרנו לדירה ולדעתי נמרחתי בשינה עד הצהריים.

 

 לפני הכל, טים-טאם

טוב נו, חכו שניה לפני שאתם קוראים לי מתלהבת צעירה, תזכרו שמדובר בשנת 1999. בארץ עדיין לא היה טים-טאם וגם רוב האנשים בכלל לא ידעו מה זה. אני שמעתי אי אלו סיפורים מאנשים שחזרו מאוסטרליה וחשבו לייבא את זה, אבל רק אז, בבוקר הראשון שלי בדירה של יעלי, טעמתי את זה לראשונה.
שורה תחתונה – עוגייה בהחלט טעימה. שוקולד שווה. גימיק נחמד כששותים את הקפה דרך העוגייה. טעים גם כשסתם אוכלים את זה. אפשר לעבור הלאה.

 

סידני בייבי
בימים הראשונים הסתובבתי בסידני וספגתי אווירה. יעלי לקחה אותי לאתרי חובה כמו המגדל, בית האופרה, וגשר הנמל. היינו גם באקווריום הענק. אני זוכרת הרבה הליכה ברחובות, הסתבכות בתחתית העמוסה, ואני גם זוכרת שהתרשמתי מהאוסטרלים שהם כל הזמן מנסים לעזור ורוצים שאני אצא מרוצה וזה ממש הפתיע אותי.
חוץ מזה, ביליתי הרבה זמן לבד בשיטוט בחוף של בונדיי, שזה ה-חוף של המגניבים. הגעתי בקיץ הישראלי, שזה אומר תחילת החורף האוסטרלי (טוק אבאוט טיימינג נירי), ככה שהכל היה די ריק. אבל מסביב פעלו מסעדות וחנויות, טיילת כייפית, ואווירה של עיירת קייט וחופש. לגמרי החיים הטובים.

 

 

 

 

 

"הטיילת בחוף כאן מקסימה ובכלל כל המקום יפהפה, פשוט בכל פינה יש מה לראות. חבל שהתקופה חורפית ואין הרבה גולשים. העם הזה פשוט נאיבי בהיסטריה, נחמדים ונימוסיים נורא. אני כל הזמן מחכה שיצעקו עליי או לידי, ושוכחת שאני לא בארץ וכאן שקטים ולא דוחפים"


ציטוט מיומן המסע שלי

 

 

החוף המזרחי במהירות שיא

בגלל שהיה לי כרטיס טיסה לתאילנד בהמשך, הזמן שלי באוסטרליה היה מוגבל, ובהמלצתה של יעלי התכוננתי לעלות במעלה החוף המזרחי, איפשהו עד אמצע הדרך, ולרדת בחזרה (קחו בחשבון נסיעה באוטובוס של 6-7 שעות בין כל עיירה).

אני חושבת שזאת היתה הפעם הראשונה שבאמת יצאתי 'לטייל לבד' על אמת.
מצוידת במוזיקה האהובה עליי באוזניות, עליתי על האוטובוס בתחנה המרכזית של סידני, ויצאתי לי אל הלא-נודע. סוג של. 
בדרך הכרתי את קתרינה, טיילת בריטית חביבה, שבדיוק חזרה מפקיסטן או משהו בסגנון הזה, וסיפרה על הטיולים הרבים שהיא עושה לבד. כל כך נהניתי לשמוע אותה והייתי המומה מכך שהיא כבר שנה או יותר בדרכים, עוברת בין מדינות ונודדת. 

 

 יצאתי לדרך מצוידת במוזיקה האהובה עלי.

 

 

 נקודות עצירה בדרך

החוף המזרחי מלא בעיירות חוף, מפרצים, יאכטות, גולשים ותיירים. עצרתי בכמה נקודות חובה, ובגלל הזמן המוגבל גם וויתרתי על כמה נקודות חובה (הכל רשום לי, אולי בטיול הבא אספיק).
 

ביירון ביימפרץ ביירון. עיירה מגניבה עם חוף ממש כייפי. אין כמעט מטייל שלא עוצר ונתקע שם כמה ימים אם לא יותר. שם התחלתי באמת את הטיול, לישון בדורמיטוריז עם עוד 4-5 מטיילים שאני לא מכירה, ולהבין כמה נחמד לי לחוות את הבינלאומיות הזאת ולהכיר אנשים מכל העולם.

 

הנקודה המזרחית ביותר באוסטרליה

 המגדלור של ביירון

 

הרווי ביי –מפרץ הרווי. (מוטיב חוזר –bay). עיירה די שוממת, שממנה התחברנו קבוצה של 8 מטיילים ויצאנו לאי פרייזר.

 

פרייזר איילנדהאי פרייזר, או - קמפינג בהארד-קור.
8 איש על ג'יפ אחד, כולל מלא ציוד, כולל מלא אוכל, וגם, לא מעט שתיה. סוג של ניסוי סוציולוגי, 4 בחורות ו-4 בחורים ממדינות שונות (ישראל, בריטניה, צרפת ודנמרק) על ג'יפ אחד. היה מעניין. בשלושה ימים הרמנו קמפינג די מעפן, התרטבנו מהגשם עשרות פעמים, ראינו אגמים צלולים ומופלאים, אוניה טרופה אחת, בריכות מבעבעות ואינסוף דיונות חול. אה, וגם נהגתי בג'יפ בצד ימין פעם ראשונה (ואחרונה בהחלט) בחיי.
לדעתי אם לא מחשיבים אוהלים בצבא, זאת גם הפעם הראשונה בחיי שעשיתי קמפינג. ומסתבר שלא רק אני.

 

 לייק מקנזי - אגם צלול מרהיב בגווניו

ברכות השמפניה" המבעבעות"

 

 


 "לקראת ארבע היינו צריכים למצוא מקום להקים את האוהלים, כי בחמש כבר מחשיך. נסענו לכיוון הים ומצאנו איזה נקודה שנראתה לנו בסדר. הוצאנו את כל הציוד מהאוטו, וגילינו שאף אחד מאיתנו לא יודע להרכיב אוהל".
 


ארלי ביץ' (ביץ' כמו חוף, ברור) –הפתח לשונית האלמוגים הגדולה. זאת העיירה שממנה יוצאים לצלילות והפלגות בשונית הגדולה. האמת, מרהיב לגמרי. שם עשיתי צלילת היכרות וגם ראיתי לווייתן ממש מקרוב, בהחלט מרשים.
בארלי ביץ' החלטתי להאריך את הטיול עד הקצה המזרחי ולחזור בטיסת פנים, מה שיחסוך לי נסיעות באוטובוסים חזרה ויאפשר לי עוד כמה ימים עד שאני עוזבת.

 

 

 

קיירנס– (שמתם לב שאין מוטיב ימי בשם?! סופסוף). עיר קטנה (ומשמעותית יותר גדולה מעיירות החוף של אמצע הדרך). בין האטרקציות - מועדונים, קניון, ברגר קינג בגירסא האוסטרלית (האנגרי ג'ק), קריוקי.
משם גם יצאנו ליומיים טיול ביערות.

 

קייפ טריבוליישן– סוג של טיול משפחות (נו, מה לעשות, נוסעים באוטובוס טיולית כזה, עם כל מיני הורים וילדים שיצאו לחופשה), שעובר דרך יערות גשם, אכסניית עץ באמצע ג'ונגל, שיט בנהר, קרוקודילים, נחשי מים, ופורט דאגלס.

 

 

 

 

 

סטופ כדור הארץ

ככה עברו להם שלושה וחצי שבועות של טיול זריז באוסטרליה. אין לי מושג מה הולך שם היום, בכל זאת, עברו איזה 18 שנה, אבל אני בעיקר זוכרת שהכל היה מאוד מאורגן שם למטייל העצמאי, ומאוד נוח. אוטובוסים, הסעות, המלצות, עזרה בתכנון. כל מיני מדריכים או סוכנויות של מידע תיירותי שרק חיפשו איך לייעל לי את התהליך. היכרתי הרבה חברים חדשים, מכל העולם, חלק למספר ימים וחלק לכמה שנים טובות. הבנתי הרבה דברים על עצמי ועל היכולות שלי, ובעיקר בדקתי את עצמי כל הזמן, איפה יותר נוח לי ואיפה פחות. אוסטרליה היתה מדינה מצויינת להתחיל לטייל בה לבד, ואיפשרה לי להכין את עצמי להמשך הדרך. בלי קשר, לא הרגשתי שמיציתי אותה וסיימתי את אוסטרליה עם הרבה טעם של עוד ורצון להישאר.

 

"אוף, לא בא לי לנסוע לתאילנד.. היה לי כל כך קצר. סתם דפוקה שלא התחלתי קודם ולא עשיתי טיול ארוך יותר"

 

 

 סיימתי את המסע באוסטרליה עם השיר הזה באוזניים

 

 

איך רציתי ולא הייתי 

אם הטיול היה ארוך יותר, אני מניחה שהייתי ממשיכה גם למקומות האלה -

מגנטיק איילנד - אי חמוד שנמצא באמצע הדרך צפונה, לפני קיירנס. באי מסיירים עצמאית עם רכב, ובעיקר פוגשים קוואלות וקנגורו. אשכרה הייתי באוסטרליה ולא פגשתי קוואלה או קנגורו.  

איירס רוק / אולורו - סלע ענק ומרשים באמצע המדבר, שהוא חלק משמורה קדושה לאבוריג'ינים, וסביבו יש ציורים קדמונים אבוריג'ינים רבים.  

 

מלבורן - העיר השניה בגודלה באוסטרליה. ואם כבר מגיעים ליבשת מומלץ לבקר גם שם ולא רק בסידני. 
 

ההרים הכחולים - רכס של הרי שולחן מערבית לסידני. בשמורה עצמה יש הרבה מאוד מסלולי טיול, סיורים, גילשת מצוקים ופעילויות טיפוס.
 

טסמניה - מדינת אי קטנה, דרומית לאוסטרליה. יש שטוענים שהיא גירסה מוקטנת למדינה השכנה ניו זילנד. אפשר למצוא בה פארקים לאומיים מגוונים, וגם שד טסמני, אמאלה'.  

 

 

פסקול אוסטרליה

אלה האלבומים שליוו אותי באוסטרליה
פרל ג'אם – Vs./ רד הוט צ'ילי פפרז – קליפורניקיישן / ברי סחרוף – נגיעות / לני קרביץ - 5

 

 

ואי אפשר לסיים בלי טיזר לחלק ב'


 "אז הגעתי לתאילנד.. ממש הלם תרבות אפשר להגיד. הגעתי והייתי בשוק, כל כך העולם השלישי, המוני ורועש, נכנסתי להלם".

 

...המשך יבוא.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

נושאי הבלוג
פוסטים אחרונים
Please reload

פוסטים ממש חשובים

מה עושים כשדברים משתבשים / פוסט לרגעי משבר

1/3
Please reload

ארכיון הבלוג שלי