טיול לבד באתונה ב-4 ימים
האמת היא, שההחלטה לטוס לאתונה היתה יחסית ספונטנית. כלומר, חודש לפני הטיסה החלטתי שאני רוצה לטוס, וחיפשתי יעד רלוונטי שיהיה לא ממש יקר, וגם לא ממש קר, בחודש נובמבר. בהתחלה התלבטתי בין ארבעה יעדים וביקשתי מהעוקבים בדף הפייסבוק שיעזרו לי לבחור, אבל למרות הצעת הרוב (בודפשט), בסוף החלטתי ללכת על אתונה. הלב משך לשם.
כבר הייתי באתונה כמה שנים קודם, במסגרת הטיול באנדרוס, אבל אז זה היה ממש ליום וחצי, ולא הספקתי למצות אותה, אז הרגיש לי שזה מתאים.
תמונה שצילמתי מהגג של אחד המלונות באותו ביקור חפוז
אז איפה הייתי ומה עשיתי?
כהרגלי, לא ממש עשיתי הכנות מראש, קצת קראתי על העיר בבלוגים של קולגות, והסתכלתי על תמונות שיכניסו אותי לאוויר, אבל בגדול – נסעתי בלי הרבה תוכניות.
הזמנתי מלון בוטיק מקסים, PAME HOUSE, שנמצא ממש באזור כיכר מונסטירקי. ידעתי מראש שזה אזור מרכזי שיהיה לי נוח לישון בו, ושאפשר להתנייד ממנו ברגל להרבה מקומות, וגם שהוא קרוב לתחנת הרכבת התחתית שאיתה אגיע משדה התעופה.
המלון מקסים ומעוצב, כמו שאני אוהבת, וכולל מטבחון ומרפסת קטנה שמשקיפה על הרחוב.
החדר המקסים שלי במלון Pame House
יום ראשון – אזור כיכר מונסטירקי, בוייב של עייפות
תכלס, היום הראשון בכל מקום תמיד בא לי עם אנרגיות נמוכות. ישנתי בקושי 3 שעות בלילה, הגעתי לאתונה די מוקדם, לפני הצהריים, וממש הכרחתי את עצמי להסתובב באזורים הקרובים למלון, בניסיונות לשמור בכוח על ערנות.
אחה"צ עשיתי סיבוב בכיכר מונסטירקי ובסמטאות היוצאות ממנו, נכנסתי קצת לחנויות מזכרות כדי להיכנס לאווירה, ואז חזרתי למלון והתייעצתי עם הבחורה החמודה בקבלה, לגבי המשך היום.
לפנות ערב, הלכתי ברגל בהמלצתה, לבניין הפרלמנט היווני, לראות את טקס החלפת השומרים (סוג של חוויה, אבל הזויה, הם צועדים באיטיות שקשה להכיל).
חזרתי משם בערב, גמורה ועייפה, מה שהזכיר לי שלא כל טיול מתחיל אצלי ישר בהיי וכיף חיים, לוקח לי זמן להתניע ולסדר את המערכת, והכל בסדר, הרי כל המטרה שלי היא להקשיב לעצמי, אז גם לחתוך מוקדם חזרה לחדר ולראות נטפליקס במיטה זה אחלה. וזה כמובן מה שעשיתי.
יום שני – סיור מודרך בעיר ואנרגיות חיוביות
המנוחה בהחלט השתלמה! קמתי בבוקר כמו חדשה, והתחלתי את היום בסגירת פינות בפליינג טייגר (הילדים שלחו אותי מצויידת בסיסמא "מתנות זו לא מילה גסה", ובאותו זמן הרשת הזאת עדיין לא הגיעה לישראל, אז הייתי חייבת).
בצהריים נרשמתי לסיור מודרך מעולה של התמצאות בעיר בין כל המקומות החשובים, מטעם Athens Free Tour , עם מדריך נהדר שהביא כל-כך הרבה ערך מוסף ומעניין, עם סיפורי היסטוריה והמון אינפורמציה על יוון באופן כללי.
אני מאוד אוהבת את הקונספט הזה של Free tours, יש את זה בכל הערים הגדולות, והרעיון הוא שהתשלום מתבצע בסוף הסיור, ביחס למידת הערך שקיבלתם וכמה אתם רואים לנכון לשלם. ברוב הערים שאני טיילתי בהן באירופה במסגרת כזאת, התשלום הנהוג נע בין 12-15 אירו.
קיבלנו הרבה טיפים להמשך הטיול, וגם יצא לי להכיר אנשים מכל מיני מדינות, רובם אגב מטיילים לבד, שזה מגניב. היינו אוסף של משהו כמו 30 תיירים, מטורקיה, ניו זילנד, ברזיל, ארה"ב, אנגליה, סין, ועוד מדינות, כשאני הייתי היחידה מישראל (מפתיע, בהתחשב ביעד). את הסיור סיימנו בארוחה במסעדה יוונית מסורתית, ומשם חזרתי עצמאית ברגל, בסמטאות הפלאקה ודוכני השוק.
היה ממש כיף והרגיש לגמרי בטוח להסתובב באתונה גם בערב. כל האזור הומה אדם ומתוייר מאוד. גם כל דבר נמצא במרחק הליכה שזה ממש נוח, ומקסימום אם מתעייפים לוקחים מטרו.
יום שלישי – אקרופוליס, טכנולוגיה, וחגיגות בטברנה
את היום השלישי שלי באתונה, שהתחיל לא מוקדם במיוחד (כי אני אוהבת לישון עד מאוחר כשאין לי לו"ז), פתחתי בטיפוס על האקרופוליס. מה אני אגיד לכם, באמת מקום מיוחד ומרגש. אישית היה לי מדהים, אני תמיד מתרגשת ממבנים היסטוריים עוצמתיים כאלה. מהכניסה מלמטה הוא נראה מאוד גבוה, ברמה שממש הכנתי את עצמי לטיפוס רציני שלא יהיה לי קל איתו, אפילו שהדרך נוחה ונגישה להליכה. בסופו של דבר, הדרך בהחלט נסבלת, וכשמגיעים למעלה, מבינים שזה היה שווה כל צעד. לא לקחתי הדרכה כלשהי, גם לא מדריך אודיו, בדיעבד אולי הייתי שמחה להבין קצת יותר על ההיסטוריה והמבנים כשאני מסתובבת שם ביניהם, אבל עדיין היה מרשים ביותר.
ירדתי משם בדרך האחורית של ההר, אותה הכרתי יום קודם בסיור, והלכתי לי לאט, דרך הסמטאות היפות והבתים, עם המוזיקה שאני אוהבת באוזניות, וחשבתי לעצמי איך זה לחיות ממש לצד פלא היסטורי משמעותי שכזה..
משם המשכתי, עדיין ברגל, לכיוון מוזיאון הטכנולוגיה העתיקה של יוון. זה לא קרוב במיוחד, אבל הייתי במוד של הליכה ונהניתי מהדרך, אז פשוט המשכתי. המוזיאון די קטן אבל מגניב לגמרי, והיתה לי תחושה שלא הרבה אנשים יודעים על קיומו, וחבל, כי ממש מעניין לבקר בו. החבר'ה האלה המציאו דברים מטורפים לפני אלפי שנים זה לא ייאמן.
בדרך נקלעתי למופע רחוב יפני, מסתבר שזה היה שבוע יפן באתונה, חמוד! ריקודים ממש מיוחדים. לא הייתי ביפן.
לפנות ערב יצאתי לשוטט בשכונה, קפה ועוגה על בר גג שמשקיף על השכונה, ומשם לטברנה מומלצת, שהיא אחת הוותיקות והנחשבות באתונה, ונקראת קלימטריה. היתה אחלה להקה, ונהניתי מאוד, למרות שהבחורה שהכניסה אותי לא ממש הבינה את הקונספט של מישהי שמגיעה לבד לטברנה, שבה כולם חוגגים ורוקדים, וכל הזמן ניסתה להזיז אותי מקום כדי לפנות מקום לקבוצות שהגיעו. אבל היתה חוויה מאוד מיוחדת, והיה יין מעולה.
חזרתי משם בלילה, ולשמחתי הרגשתי מאוד נוח ובטוח להסתובב ברגל לבד, אפילו שהרחובות היו די ריקים.
יום רביעי – מרעידת אדמה למרכז תרבות אקולוגי
הבוקר של היום הרביעי התחיל ברעידת אדמה. ליטרלי. רעדה לי המיטה וכל הבניין זז, פעמיים. קפצתי מהמיטה בלחץ וחיכיתי לראות אם זה ממשיך, ורק אז התחלתי נשימות ומיהרתי לסמס לעופר שיזכיר לי מה עושים במקרה של רעידת אדמה.. לא כזה כיף. נזכרתי שיומיים קודם, בסיור, המדריך אמר משהו על זה שאתונה נמצאת במיקום גיאוגרפי רגיש לרעידות אדמה, ויש בה הרבה מאוד כאלה במהלך השנה, לרוב קטנות, ולפעמים יותר רציניות, ואני חשבתי לעצמי "יו איזה קטע אם תהיה פה רעידת אדמה כשאני כאן". מה שנקרא – Be careful what you wish for...
אחכ יצאתי לסייר בשכונה בכיוון הרחוב הראשי עם החנויות השוות, כדי לקנות לעצמי בגדים במתנה על זה שנרגעתי. הלכתי בכוונה דרך סמטאות לא מוכרות, סתם כדי לספוג אווירה.
פינות חמד שמוצאים סתם ככה בשיטוטים
מאוחר יותר התחלתי במסע לכיוון מרכז התרבות SNFCC, שבנוי בצורה ירוקה ומיוחדת אקולוגית. רציתי לחזות בפלא וגם חשבתי לראות שם איזה תערוכה. בפועל יש לשם שאטל, כי זה בקצה השני של העיר, אבל בגלל שהשאטל יצא ממש מאוחר, החלטתי להתחכם ולמצוא את הדרך לבד. בפועל זה אומר - לרדת בתחנת התחתית הכי קרובה למקום, ומשם ללכת 40 דק ברגל. קטן עליי.. היה נחמד אבל קצת חם, ובעיקר די מתיש (כי עשיתי גם את הדרך חזרה ככה).
הלכתי לי ברגל סתם ככה בשולי כביש ראשי
הבניין עצמו יפה ומיוחד, ומעבר לתערוכות אומנות מתחלפות ועוד פעילויות תרבות, יש על הגג שלו גנים ענקיים ושבילי הליכה, שנראים ומרגישים כאילו הם לגמרי על הקרקע. זה מטורף כי הרימו שם שטח מאוד גדול עם פינות ישיבה וגינות, ויש גם תצפית ממש מגניבה על כל אתונה, זה סופר מיוחד. מסקנה הכרחית בכוכבית - עדיף לבוא ולחזור עם השאטל, או במונית. התעייפתי לאללה.
תמונות מהגג של המרכז, כל הגן המקסים הזה בנוי מעל קומה 7 של בניין, מדהים לא?
אחכ קפצתי לנמל פיראוס ועצרתי ליד הספינות הגדולות, אבל זה היה משעמם, ולא היה לי כוח ללכת שוב ברגל לחפש אזור של טיילת וים, אז חזרתי לשכונתי החמודה, פסירי, ונפרדתי כמו שצריך עם מנת גירוס שווה, וסיבוב אחרון בסמטאות וקניית מזכרות.
מידע שימושי וקישורים למקומות שהייתי בהם ועוד מומלצים
מתי באים?
מזג האוויר באתונה די זהה לארץ. אני טסתי לשם בנובמבר, שזה חודש מאוד נעים. לא חם ולא קר עדיין.
כן הסתובבתי עם חולצה ארוכה בתיק, או ז'קט ג'ינס, אבל רוב היום הייתי עם חולצה קצרה והיה שמשי חמים ונעים.
כך שהייתי מסווגת את היעד הזה כיעד נוח ברוב ימי השנה, תלוי איזה מזג אוויר בא לכם לחוות.
התניידות
משדה התעופה למרכז העיר הגעתי ברכבת התחתית. מאוד נוח ונגיש, וגם היתה תחנה קרובה מאוד למלון שלי.
אפשר כמובן גם לקחת אוטובוס, או להזמין מונית (במקרה כזה אני מזמינה ישירות מול המלון שאני ישנה בו, או דרך אפליקציית Booking אם הזמנתי דרכם את המלון – השירות שלהם אמין ויעיל, בדקתי אותו בכמה נסיעות).
במהלך השבוע הלכתי בעיקר ברגל, למעט מקרים מסוימים שעליתי על הרכבת התחתית. הכל מאוד קרוב יחסית, לפחות רוב המקומות המרכזיים שבהם הייתי.
*קישור לאתר הרכבת התחתית והטראם באתונה, לו"ז, תחנות וכו'.
איפה לישון
אני כאמור התאכסנתי במלון PAME HOUSE – מלון בוטיק חמוד ממש במיקום מרכזי ונוח, באזור כיכר מונסטירקי. קרוב לתנחת רכבת תחתית, לשווקים ולאזור של שכונת פסירי. החדר היה מעוצב מקסים, היתה מרפסת קטנה כמו שאני אוהבת, ואפילו מטבחון קטן למי שבעניין. הצוות היה מאוד שירותי וגם עזרו לי עם טיפים ורעיונות לטיול.
ואם בא לכם להתחיל את החיפוש כבר כאן -
מה עושים?
סיור הליכה מודרך שעשיתי – Athens Free Tour
סיורי נושא נוספים:
אקרופוליס – אתר המידע ורכישת כרטיסים | כרטיס כניסה לאקרופוליס כולל דילוג על התור והדרכת אודיו
מוזיאון הטכנולוגיה העתיקה – אתר המוזיאון (ביוונית בלבד) | מידע באנגלית על המוזיאון
מרכז תרבות אקולוגי - SNFCC
טברנה - Klimataria
קניות
רחוב הקניות ארמו אני עשיתי את הקניות ברחוב הקניות הראשי של אתונה, מדרחוב ארמו, יש שם את כל החנויות והמותגים המוכרים לאורך הרחוב, וגם בשוק הפשפשים בכיכר מונסטירקי, שם נמצאים הדוכנים של העתיקות והמזכרות וחפצי האומנות. פרט חשוב - השוק עובד גם בימי ראשון!
בנוסף, עשיתי סיבובים בשכונת פסירי, שם גם יש חנויות וינטג' ובוטיקים חמודים.
יש בעיר גם קניונים ומרכזי קניות מומלצים, לא יצא לי לבקר שם, אבל מצרפת קישורים:
קניון מומלץ ומגוון כולל גם מתחם של בתי קולנוע, נמצא מחוץ לעיר באזור האצטדיון האולימפי. יש גישה ישירה מאוד נוחה עם הרכבת התחתית.
מרכז קניות גדול ליד כיכר סינטגמה. סגור בימי א'.
אאוטלט מומלץ. נמצא במרחק כשעה וחצי נסיעה ממרכז העיר, קרוב לשדה התעופה, ומרכז חנויות אאוטלט של כל המותגים המוכרים.
פוסטים על אתונה בבלוגים של קולגות, שנעזרתי בהם עם המלצות ורעיונות לפני הטיול
*אתונה, שבע שכונות ושבע המלצות חמות לטיול בעיר – מהבלוג "שמתי לב" של זיוה רענן.
*אתונה – סופ"ש בבירת יוון. מסלול טיול של שלושה ימים – מהבלוג Check In/Out של שיר-ים.
לסיכום
היה כיף, אתונה היתה טובה אליי, נעימה, נוחה, ומעניינת. עיר שמתאימה מאוד למטיילת לבד, מרגישה בטוחה, קטנה ועוטפת, ולא ענקית, ואפשר בהחלט לבלות בה ארבעה ימים מגוונים בפעילות.
