אמהות מטיילות לבד / יעל זעירי

האם המטיילת לבד לחודש זה, (שאמורה היתה להתפרסם עוד בחודש הקודם אבל החגים האלה שיבשו לי את כל תחושת הזמן), הצליחה לרגש אותי לפני כמה חודשים כשפנתה אליי בפייסבוק ושיתפה אותי שמאוד נהנתה לקרוא את הבלוג שלי, במיוחד לקראת נסיעה ראשונה שלה לבד לחו"ל, נסיעה שהיא מחכה לה כבר תקופה ארוכה. כתבתי לה שאני מאוד אשמח אם היא תתארח אצלי בבלוג אחרי שתחזור, ואיזה כיף לי שהיא הסכימה לשתף אותנו בחוויה שלה. קבלו באהבה גדולה את יעל זעירי.

מי את? (ספרי על עצמך בכמה מילים)

אני יעל,

נולדתי מחפשת, במסע לגילוי עצמי, ואני גאה לומר שאני משתפרת והולכת : מכירה את עצמי טוב יותר, אוהבת את עצמי יותר ויותר.

אני גם אשתו של עופר ואמא לשלושה בנים וכלבה אחת שמאזנת את הגבריות בבית.

אני אוהבת לצייר ולכתוב, ובמקצועי אני פיזיותרפיסטית! מוזמנות לבקר בדף העסקי שלי.

איפה נסעת לטייל לבד?

טסתי לטייל בלונדון המופלאה, ממש לא ממזמן, ביוני 2018.

מה פתאום נסעת לבד לטייל בחו"ל? (השתגעת או מה?)

שנת 2018 היא שנת העצמאות שלי. בחרתי את המילה הזו בכדי לתאר את השנה שאני רוצה שתהיה לי.

(מי שרוצה לשמוע יותר על בחירת מילה לשנה, אני ממליצה מאד על הפודקאסט הנהדר של גרטשן רובין, הנה קישור לפרק הרלוונטי)

במהלך השנה הזו הפכתי להיות פיזיותרפיסטית עצמאית אחרי יותר מ10 שנים כשכירה והתקדמתי המון במסע שלי בחיים: לעשות את מה שאני אוהבת, לא לעשות את מה שאני לא אוהבת (אפילו קשה יותר לביצוע),לתת לעצמי זמן למלא את האנרגיות שלי, לאפשר לעצמי להתרחק. עוד מתחילת השנה התחיל להתגנב ללב ולמוח שלי הרצון לעשות את זה : לנסוע לבד! להתגבר על הפחד!

איך הגיבו הקרובים אליך כששמעו על הנסיעה?

הופתעו, אבל לא יותר מדי. היו תגובות טובות!

האם היו לך חששות כלשהם לפני הנסיעה? (ואם היו, איך התגברת עליהם?)

החשש הכי גדול היה לפני שהזמנתי כרטיסים בכלל. ידעתי שאני רוצה לנסוע ולא הייתי מסוגלת להזמין את הכרטיסים. כל ההתלבטות הזו נמשכה ממש הרבה זמן, אולי חודש וחצי. כל ערב הייתי מתיישבת למחשב, ובודקת, ומחשבת עלויות (וכל פעם זה היה הופך ליקר יותר כי גוגל יודע שאני מתלבטת, וכן, השתמשתי בincognito-) ומשגעת את בעלי (שתמך בכל העניין מלכתחילה). לא הייתי מסוגלת להגיד לעצמי שזה מגיע לי, שאני מוכנה להשקיע בעצמי את הכסף הזה. הרגשתי אשמה שאני רוצה ואשמה אני מבזבזת על עצמי כסף. לקח לי המון זמן להתגבר על זה ולהכריח את עצמי לקנות כרטיס.

ספרי על רגע מאושר אחד שזכור לך במיוחד

ביום שהגעתי טיילתי מסביב למלון וגיליתי כמה אני קרובה להייד פארק. ישבתי שם וציירתי קצת ואז ראיתי שאפשר לשכור אופניים. ממש התרגשתי, חששתי והתרגשתי. למחרת בבוקר ברגע שפקחתי את העיניים, ידעתי שזה מה שאני הולכת לעשות. קמתי ממש מוקדם בבוקר, התארגנתי ויצאתי. התמלאתי בתחושה מדהימה שאני מחליטה מה אני רוצה לעשות היום, רק אני!

הגעתי לפארק שילמתי, הוצאתי את האופניים מהמתקן ואז גיליתי שהן ממש גבוהות ולא מותאמות לבחורה נמוכה כמוני. נלחצתי! אבל המשכתי לנסות והצלחתי להוריד את מושב האופנים עוד קצת, לרמה שאני יכולה לטפס עליהם.

חשבתי לעצמי כמה טוב שלא בדקתי אתמול את הגובה שלהם, מכיוון שאז בטוח לא הייתי שוכרת אותם והייתי מפספסת את החוויה. עליתי על האופניים והתרגלתי אליהם ואז התחלתי לרכב בפארק. הרוח בשיער, אנשים מסביב, נופים מקסימים. הייתי בשמיים, ואז... הגעתי לירידה ארוכה ותלולה, הלב שלי התחיל לדפוק ו...ירדתי. זה היה עונג טהור, כיף של ילדות, כל כך נהנתי ואני בחיים לא אשכח זאת. נשארה לי צרובה בלב ובמוח התחושה של כיף, בלי מחשבות, בלי היסוסים, כיף של ילדים!

אפשר לראות בתמונה בראש הפוסט, את ההיי שהייתי בו אחרי הרכיבה על האופנים.

שיר שנכתב בלונדון

מהם 2 הטיפים הכי חשובים שלך למי שנוסעת לטייל לבד בחו"ל?

לא לנסות להספיק אטרקציות, לא לעבור על הצ'ק ליסט. לעשות רק מה שאת אוהבת, אפילו אם זה להעביר את היום רק בשוטטות בפארק יפה, או לבלות את היום רק בקניות. זה הטיול שלך, בלי רגשות אשם על זה "שהיית בלונדון ולא ראית הופעה", למי אכפת?

אני הכנתי לעצמי המון פודקאסטים (מכורה) ומוזיקה להקשיב לה בזמן שלי עם עצמי, אבל בסופו של דבר כל מה שרציתי היה להיות בשקט. אחר כך כשחזרתי הבנתי כמה היה נעים לי השקט הזה וכמה הוא נדיר בחיי היום יום שלי.